''מקוה ישראל - המדור הכללי" ציין את יום השנה ל-7 באוקטובר בשתי עצרו ת זיכרון לתלמידי החטיבה והתיכון
שתי עצרות זיכרון נערכו היום במדור הכללי לציון יום השנה ל-7 באוקטובר - לתלמידי החטיבה ולתלמידי התיכון.
מנהלת המדור הכללי דפנה שניידר ומנהלת חטיבת הביניים שרון מירז נשאו דב רים. רכז שכבת ט', גלעד גרגו קרא נוסח מיוחד של ''יזכור''. כמו כן נערכה לתלמידים פעילות בכיתות, שהעבירו המחנכים והמורים המקצועיים.
ואלו דברי שרון מירז, מנהלת חטיבת הביניים של המדור הכללי בעצרת:
היום, יום שני, 7 באוקטובר 2024, ה' בתשרי תשפ"ה אנו מציינים שנה!! 367 ימים ולילות מאז היום הנורא עם התאריך שלא יישכח בישראל.
בתאריך זה, התנפץ חטא היוהרה בפרצופה של המדינה.
היינו בטוחים שאנחנו הכי חכמים, הכי טובים והכי חזקים... ואז הגיחו רוצחי חמאס רכובים על אופנועים וטנדרים בגיבוי של רחפנים וסירות, פשטו על יישובים ובסיסים צה'ליים באזור עוטף עזה. רחו, שחטו, אנסו וחטפו אזרחים וחיילים: נשים, גברים, ילדים, זקנים ותינוקות. ניתצו, הרסו, שרפו ולקחו מכל הבא ליד.
אריק איינשטיין בשירו : "אולי צריך לתת לזה עוד זמן" כתב:
"החיים עוד לא חזרו למסלולם,
הפצעים עדיין לא הגלידו,
אולי זה יישאר כבר לעולם,
אולי צריך לתת לזה עוד זמן
מה יהיה ימים יגידו
אולי צריך לתת לזה עוד זמן.
השמש הגדולה מופיעה תמיד בזמן
הגשמים גם הם בסדר, יורדים הם בעתם
עולם כמנהגו נוהג שוקק בעצלתיים
אבל משהו בלב זועק אל השמיים".
מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל" מדינת ישראל מנהלת מאבק בכמה חזיתות במקביל, ומשלמת מחיר כבד וכואב, חוצה מגדרים ומגזרים.
יצאנו למלחמה שאין צודקת ממנה. אנו נלחמים על המולדת. עומדים על צדקת דרכנו וזכותנו לקיים בישראל חיי חופש, רוח ויצירה.
משפחות הנפגעים, ההרוגים, הנרצחים והחטופים נושאות את עול מחיר הדמים הקשה והמייסר מדי יום ומדי רגע. התוגה העמוקה שלהן היא הצו המוסרי שמחייב אותנו לא לשכוח!! הוא מחייב אותנו להנציח את יקיריהם להמשיך ולספר את סיפוריהם. לכל אחד ואחת מהם היה חלום, חזון, עשייה מעוררת השראה, יצירה מיוחדת.
הנצחת הזיכרון היא נדבך אחד מתוך שורה של פעילויות הנצחה.
האבל והשכול לא פסחו גם על בוגרינו ממקוה ישראל.
ביום זה וביתר הימים נזכור את:
תאיר והודיה דוד, שנרצחו באכזריות במסיבת הנובה ב7/10
עמית צדיקוב, לוחם בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים. נפל בקרב בדרום רצועת עזה מפיצוץ מטען.
רויטל ברונשטיין שנרצחה בדם קר ברכבת הקלה ביפו ביום שלישי האחרון.
אוהד ירושלמי חטוף ונמצא בשבי עם 100 חטופים נוספים כבר 367 ימים.
אנחנו לא שוכחים ולא מתרגלים עד שכולם חוזרים!!!
אתם, תלמידים יקרים, חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל, הנמצאים בעיצומו של אירוע, שיעצב ויגבש את זהותכם ויהדהד בשנים הקרובות.
בל נשכח ! אסון ה-7 באוקטובר גבה וממשיך לגבות מחיר כבד:
251 חטופים
למעלה מ-1,600 נרצחים וחללים ( המספר ממשיך להתעדכן מידי יום)
למעלה מ-17,000 פצועים
למעלה מ-140 אלף אזרחים שנעקרו מבתיהם.
יהי זכרם בליבנו לעד!
נתפלל לשלומם של חיילי צה"ל
נתפלל לשובם של החטופים
נתפלל שיבוא שלום עלינו.
שירו של אריק אינשטיין מסתיים במילים:
"יום אחד ראינו אור בקצה המנהרה
נקודה קטנה זוהרת מאירה באש קטנה
התקרבנו לאטנו מסרבים להאמין,
מלאכים עמדו בפתח שרים אשרי המאמין".
